יום שישי, 24 ביוני 2011

בייסיק

במיוחד בשביל המכונה שכרנו אוטו והבאנו אותה הביתה מהתיקון. בעלי האלוף תפר לא מעט בחייו וישר פתחנו יחד את המכונה ואחרי כמה תפרים ונסיעת מבחן הוא התחיל להשתעמם. התקשרתי לאמא שלו שתופרת כבר שנים וקבעתי איתה שישי אחרי הצהריים שתלמד אותי לתפור.
לפני הפגישה איתה הכנתי את הגזרה שמצאתי באינטרנט. הדפסתי הכל על A4, הדבקתי יחד את החלקים וגזרתי את החתיכות לפי המידה שלי. לאחר מכן נסעתי לנחלת בנימין. זה החלק שהכי חיכיתי לו, לפשפש בבדים, לדמיין, להכין איך ומה שאני רוצה. לו רק זה היה כזה קל..

כבר כשנכנסתי לחנות הראשונה שאלו אותי איזה בד אני מחפשת. מילמלתי.. "כותנה.." וכמובן התשובה לא סיפקה אותם, "איזה כותנה?" הם ראו את המבוכה על פני ושאלו מה אני תופרת. שכבר הבנתי איזה בד כדאי לי גיליתי שהמבחר מבלבל כל כך. אחרי שנכנסתי ויצאתי משלוש חנויות שמונה פעמים היו לי שתי תובנות. האחת, רק בד חלק ואם אפשר שנראה אותו דבר משני צידיו. למרות שהייתי קלולס לחלוטין עדיין הבנתי דבר או שניים בחומרים ועיצוב. לא רציתי להסתבך עם הכיוון של הבד או טקסטורה כשאני אפילו לא יודעת להפעיל מכונת תפירה. יש לי מספיק ללמוד מהשמלה הזו. התובנה השנייה עסקה יותר בפאסון שלי. מצאתי כותנה בצבע כחול כהה וחשבתי לעצמי שזה מאוד אלגנטי ולא אוכל ללכת עם השמלה הזו ביום יום כמו שתכננתי. כבר שם החלטתי שאין יותר מדי אלגנטי ואם עד היום הסתפקתי בבגדי החנויות ולבשתי מה שהיה בארון – מהיום אני יכולה לעלות כיתה ולהתלבש כמו שצריך – קום איל פו.
אחרי ביקור קצר בסידקית (מספריים, גיר, סיכות, מחטים, חוט, רוכסן ופס אלכסון אדום) היה לי הכל. הצטיידתי בבד, בגזרה ובשאר מרכולתי, לקחתי את הדרכון ונסעתי למודיעין.





יום שישי, קומה 11 באחד המגדלים, בחוץ קר וגשום. שוש ואני פרסנו את הבד הכחול על הריצפה והתחלנו להצמיד לו את הגזרה. באותו יום שוש לימדה אותי מהם מספרי זיג זג ולמה הן טובות, צד ימין ושמאל, פריסה של הגזרה על הבד (on fold) והעברת סימונים (שנשאר עד כה השלב השנוא עלי בתפירה). הספקנו עד להגיע למכונה לעשות שני תפרים בחצאית והזמן שלנו תם. את השאר ייקח לי עוד כמה שבועות לסיים ולהבין לבד.


אני חושבת שכמו שלמדתי את כל הבייסיק מהשמלה הזו למדתי גם לפרום. פרמתי המון עד שהבנתי כל חלק וחלק וכל כוונה בהוראות. ישבתי ותרגמתי, התייעצתי, תפרתי ופרמתי אבל בסוף הגעתי גם להוציא את פס האלכסון האדום ושני כפתורים אדומים וינטג' שהיו בתוך המכונה עוד מימיה אצל סבא שלי.
סיימתי את השמלה באמצע החורף. ורק עכשיו התחלתי ממש להנות ממנה. והיא ממש תענוג. היא השמלה הראשונה שלבשתי הקיץ ואם לא היו לי עוד ערימות של גזרות שאני מתה להכין הייתי עושה עוד כמה כמוה ואולי משתמשת במשהו קצת יותר קל ולא מתקמט מכותנה.


ביקורת הגזרה:
÷ היא קשה בשביל להתחיל איתה אבל קלה למי שכבר תפר בעבר שמלות.
÷ אני בחרתי לא לעשות את החלק המתנפנף מקדימה אבל נראה לי שהוא מאוד נחמד ואולי בפעם הבאה..
÷ בניגוד לגזרות מסחריות (זו נעשתה על ידי מישהי פרטית) שהמידות טיפה גדולות ממה שמצויין בטבלאות בשמלה הזו הן בול, קחו בחשבון. המחשוף קצת סגור מדי לטעמי אבל זה משווה לה מראה ילדותי.
÷ הגזרה יושבת טוב ובנויה היטב, ההוראות המצורפות הן ללא טעויות.
÷ עוד שני סמטימטר לרוכסן היו מאוד עוזרים בלבישת השמלה.

לסיכום: לא מפליא אותי שהגזרה החינמית הזו היא מאוד מאוד פופולרית בקרב התופרות המקוונות. היא אחת הגזרות היחידות שהן גם אופנתיות וגם נותנות אופציה לורסטיליות עיצובית וגם בנויות היטב. תודה למי שחלקה איתנו את הגזרה.

4 תגובות:

  1. הגזרה באמת מחמיאה ויפה.
    שיהיה לך בהצלחה בהמשך. :-).
    בשל העיסוק שלך - תמהתי אם את מכירה את "סבתא" - יגאל ארובס - גריפ?

    השבמחק
  2. תודה אלונה. לא יצא לי להכיר את יגאל ארובס..

    השבמחק
  3. שלום לך!
    אני חדשה אצלך בבלוג ונחמד לי לקרוא
    אני תופרת ומעצבת בגדים להנאתי, תהיתי, איך את מצליחה
    להוריד את הגזרה?
    נרשמתי לפייסבוק של האתר ולא הצלחתי.
    את יכולה בבקשה לשלוח למייל שלי את הקובץ?
    המייל:
    elazara1@hotmail.com

    תודה ענת
    ודרך אגב גם לי יש בלוג יצירתי עם המון תפירות
    חפשי בתפוז: ענתיס חדוות היצירה

    השבמחק
  4. אני מבינה את ההבדל בין החינמית לבין הגרסה השנייה,
    תודות לך, אז קודם כל תודה על זה.
    שאלה קלה יש לי ברשותך,
    האם לאורך השנים הרגשת שינוי בקניית הבדים?
    אני מאמינה שהיה שינוי שקשור לייבוא אבל אשמח לשמוע ממך

    השבמחק