התובנה העשירית

כמו שהספר היה גרוע כך גם התובנה שלי מהפוסט הקודם. אוברול הוא לא חיבור פשוט בין מכנסיים לחלק עליון. אוברול יכול להיות חיבור בין חלק עליון ומכנסיים אבל יש עוד כמה גורמים כמו סוג הבד..

בחרתי לעשות אוברול ג'ינס, שיהיה שימושי ומגניב ויילך עם כל מיני צבעים וסוגים של חגורות. מה שלא לקחתי בחשבון היה שעדיף בד סטרצ'. האוברול יצא מדליק וחמוד אבל יכל להיות הרבה יותר נח לישיבה עם בד סטרצ'. אני גם מאוד מרוצה מהתוצאות עם הבטיסט שנותנות לבד אחיזה טובה. הג'ינס היה מאוד נח לעבודה, זהו בד שלא מתחמק מקיפולים וגיהוץ ויושב טוב טוב במקום. הוא גם לא מתקמט בכל פעם שאני מפסיקה את העבודה ומקפלת אותו לחכות בארון לפעם הבאה שיהיה לי זמן לתפור. 

במהלך העבודה מאוד חששתי מהחיבור בין שתי גזרות שונות. יצא ושתי הגזרות היו של Simplicity, אחת חדשה ואחת משנות השישים. לא יודעת אם זה קשור אבל התפרים התיישבו בול אחד מול השני. לפני שהתחלתי לתפור את המכנסיים ניסיתי לראות אם זה יושב טוב ולא כל כך הצלחתי, החלטתי ללכת על זה - לתפור ומקסימום לשנות לפי מה שצריך (קניתי לשם כך עודף בד). יצא בסוף בדיוק – יותר מזל משכל.

את הרוכסן הנסתר נאלצתי שוב לעשות ללא רגל מיוחדת למכונת התפירה. עבדתי עם הגלגלת, בלי הדוושה וזה לקח זמן אבל התוצאה היא הטובה ביותר שהשגתי עד כה. בשמלה הנוכחית הוזמנתי לחברה לבוא לתפור את הרוכסן במכונה עם רגל מיוחדת ופוסט נפרד יוקדש לביקור הזה. עם המכפלת כרגיל הסתבכתי ולבסוף הלכתי על מכפלת פשוטה שיצאה קצת עבה בגלל קיפולי בד הג'ינס שהוא עבה יחסית.

הבעיה העיקרית עם האוברול היא בישיבה כי החלק של המכנס קצת גבוה וגדול וזה יוצר קיפולים לא יפים אבל אני מקווה לפתור את זה בעזרת בד סטרצ' כשאתפור את גזרת האוברול שדורשת שינוי מידה (אפשר לקרוא על כך בפוסט "מהפכת האוברול" בו סיפרתי על הגזרות שקניתי).

בנתיים יש עוד שמלה חדשה שממש עוד מעט מוכנה, יש לי עוד בוכטה של גזרות שהגיעו אלי בירושה יחד עם עוד הפתעות ומפגש תפירה עם חברה. אבל כל זה ימתין לפוסטים הבאים.