חברות

נדמה שהכל נדחה לאחרי החגים וכך גם הפוסטים שתכננתי לעלות שבוע שעבר ועמכם הסליחה.

לכבוד השנה החדשה ויום כיפור המתקרב החלטתי שהפוסט הזה יוקדש לסיפור על חוויה חדשה שלי בתפירה. כפי שכבר כתבתי פה בעבר, עולם התפירה פותח בפני אפשרויות חדשות גדולות ועמוקות יותר מקניית בדים והפעלת מכונת התפירה; אפשרות לייצר את הבגדים שלי לפי טעמי והגוף שלי, מאפשר לי להיות ייחודית ולעצב זהות. אפשרות לכתוב ולספר על המסע הזה בבלוג ולהמשיך ולהתאמן בכתיבה. אפשרות לחקור אייקונים של אופנה ומה המשמעות של הבגדים שאנחנו לובשים.

לאחרונה נפתחה בפני אפשרות נוספת שהגיעה מהתפירה, חברה חדשה. במשך שנים החברות הקרובות שלי היו מהתיכון. עברנו ביחד את תקופת ההתבגרות האמציונלית ונדמה היה כי לא אוכל לעבור עם אנשים חדשים חוויה נוספת חזקה שכזו. החברות האלו הן כמו אחיות והקשר יכול להיות חזק יותר או פחות אבל אנחנו תמיד מוצאות עצמנו בחזרה יחד. לאחר תואר ראשון ושני התווספו עוד כמה חברים חדשים יחסית אבל נדמה שמאוד קשה לייצר חברים חדשים בגיל שלי (עוד מעט בת 29 פעם שנייה) במיוחד שהעבודה שלי דורשת החלפת משרד כל כמה חודשים.

HBO

מסיבות כאלו ואחרות צפיתי בחודשים האחרונים בכל שש העונות של "סקס והעיר הגדולה". מכיוון שהזיכרון מהסדרה הזו בטח כבר רחוק לכולם אזכיר שהנושאים העיקריים הם כתיבה, אופנה וחברות (וגם סקס..). המשמעות של חברות בחיי עלה בי שוב ושוב במהלך הצפייה והחלטתי שחברות עם נשים אחרות זה דבר חשוב ואני מתכוונת לקדם אותו. זו החלטה גדולה שבאה לא רק מהסדרה אלא גם מהבעת פנים אחת קטנה שלאחרונה שמתי לב אליה. בכל פעם שאני משוחחת עם אישה אחרת ואני מזכירה סיטואציה בחיי בה היה לי קשה, התלבטתי, החליטו בשבילי, הייתי בדילמה או אפילו פגעו בי בדרך זו או אחרת, לפתע אני מבחינה במבט מזדהה, מלא חמלה ואפילו אנחת רווחה – יש עוד מישהי שעוברת את זה. יכול להיות שבגיל מסויים כבר לא צריך חוויות חזקות לחבר אותנו? אולי מספיקה קצת אמפתיה?

 

ומהמחשבות נוסח קארי ברדשו לפרקטיקה. יש לי חברה חדשה, והיא נפלאה ויצירתית ומוכשרת ומפרגנת וחשוב לא פחות – בעלת ידי זהב. ובראש השנה נפגשנו אני ואני (Anny) לתפור בצוותא. כפי שהזכרתי אני יצירתית באופן מיוחד ואחד מהדברים שאנו חולקות היא האהבה לתפירה. נפגשנו בחצר של ההורים שלה, שם יש מקום, מכונת תפירה חדשה (ולא הדינוזאור שלי) וגם מכונת אוברלוק!!!

במפגש הראשון שלנו אני סיימתי שמלה שחיכתה לרוכסן ומכפלת ואני התחילה לתפור את הגזרה של שמלת ליל הסדר (בבד כחול עם נקודות). זו הפעם הראשונה שהיא משתמשת בגזרה ועד כה תפרה

בגדים שהוציאה את הגזרה שלהם מבגדים אחרים. 

במפגש השני אני כבר התחלתי את השמלה השחורה הקטנה שלי לחתונה של עדי (עוד חברה חדשה/ישנה).

הפוסט הזה מספר על חברות חדשות, מה שאני מאחלת לכולן לשנה החדשה וגם לעצמי.