LBD

השבוע ראיתי בפעם המיליון את הסרט "קוקו לפני שאנל". אודרי טוטו, שאנל, שיק, השראה ובעיקר השוטים בהם רואים אותה מתעסקת עם הבדים מגרים כמו שוטים של קרואסון עסיסי בפריז. לא ראיתן את הסרט??? חובה!

כמו בסרט מדע בידיוני הוליוודי טוב, "קוקו לפני שאנל", הצליח לשבור את המסך ולהכנס אלי הביתה בצורת שמלה שחורה קטנה. מונח שטבעה מי אם לא קוקו שאנל. קראתי קצת על ההיסטוריה של השמלה השחורה הקטנה וגיליתי כי לפני שאנל לא היה מקובל שנשים ילבשו שחור ביומיום, רק באבל בעל חוקים נוקשים. עם זאת, לא התקדמנו כל כך הרבה והבגדים שחורים עדיין משחקים תפקיד פסיכולוגי חשוב בארון הבגדים הנשי.

השמלה השחורה הקטנה היא אלגנטית, שיקית, מחמיאה וסקסית. וכשהחלטתי שהגיע הזמן לאזור אומץ ולתפור שמלה מחויטת שילבתי בד ברוקרד שחור עם גזרת וינטג' משנות השישים.

התפירה לקראת ארוע (חתונה) הביאה אותי להשקיע בלוק הכללי. קניתי גרביונים, צבעתי את הנעליים בשחור ואת הציפורניים בורוד, הכנתי גם חגורה עם אבזם מהאוצר, החלטתי על תסרוקת מתאימה ואבזרתי בעגילי פנינה קטנים. החלטתי על שני טוויסטים שלא היו עוברים בשנות השישים: צמיד משולב פנינים ועור של הגר סתת ותחתית תול שמאוד מקובלת לסגנון החצאית הנפוחה אבל אצלי היא הייתה צהובה ובצבצה לה מתחת לשמלה.

התול והברוקרד

האבזם מה"אוצר"

נעלי הריקודים

את תסרוקת הכוורת למדתי לעשות מסרטון הדרכה באינטרנט. חשבתי שזה סתם נראה קל אבל זה באמת מאוד מאוד קל למרות שהשיער שלי לא מספיק ארוך כדי להרים את הכוורת גבוה גבוה. גם שכחתי לקנות ספריי לשיער וכל הערב נזהרתי שהכוורת לא תתפרק אבל היא החזיקה באופן מפתיע את כל הארוע ללא בעיות מיותרות.
בעיה אחרת היתה חישוב המידה של השמלה. בגלל שהפעם יש בטנה (בד כותנה שחור) נאלצתי לעזור לשמלה להתאים ועל כן הריצרץ לא נסתר. הרשתי לעצמי לשנות מעט את הגזרה ופתחתי בגב מחשוף קטן משולש שלא היה בגזרה המקורית.

השמלה שלי עלתה משהו כמו 120 ש"ח אבל מי שרוצה לקנות מן המוכן מוזמנת להציץ באתר הבא שמוכר שמלות שחורות קטנות גם של המעצבים הגדולים.

כפי שציינתי בפוסט הקודם, יש שמלה נוספת שתפרתי לפני השמלה הזו. הייתי מאוד נלהבת לכתוב על הביקור של קוקו שאנל אצלי בבית ועל כן השמלה השנייה תחכה לפוסט הבא.