יציאת מצרים

אז כבר סיפרתי שאת הגזרה הזאת קניתי יחד עם שמלת הצמר לחורף. משהו במוטיבציה או בזמן או בחיים עצמם גרמו לכך שלקח לי הרבה זמן לתפור את הגזרה הזו. אבל מועד חגיגי שדרש פריט לבוש חדש הפיח בי מחדש את הרצון לתפור. את השמלה תפרתי ביומיים רצופים של מאמץ כדי להספיק ולסיים לארוע – ליל הסדר.

הזכרתי את עניין השרוולים. לא שמתי לב שהגזרה המשומשת נחתכה לשרוולים קצרים וחשבתי שאני תופרת שרוולי שלושת רבעי. שתי השמלות שלובשת בטי דרייפר בפוסט הקודם מדגימות איך הדגם הזה של השמלות היה ללא שרוול ובשרוול ארוך. אשמח לשמוע דעתכם על אורך השרוול הנוכחי שכן הוא עדיין מאוד מציק לי.

הרבה זמן התחבטתי בצבע של השמלה. מאוד רציתי בד מאוד בהיר עם פרחים או פסים צהובים, בהשראת בטי אבל משהו לא הסתדר לי, כל הזמן חששתי שזה יהיה שקוף או לחילופין בד כבד מדי. ואז, בבוקר אחד, שנייה לפני שהתעוררתי עלה לי בראש בד תכלת עם פרחים קטנים בצבע דומה. לא יודעת מאיפה הגיע האימג' (כנראה מאיזה זיכרון רחוק שנשאר חלקי ואי אפשר ממש להצביע עליו) אבל לקחתי אותו איתי לנחלת בינימין.

יש לציין שמצאתי בד מהמם, בדיוק מה שהיה לי בראש, בחנות שהוגדרה "בדים למעצבים", המשמעות הייתה שהבדים הם ברוחב של 110 כולם ועולים לפחות 30 שקל למטר. זה יצא כמעט 120 ש"ח ונראה לי יקר לשמלה שאני תופרת פעם ראשונה. על כן, בחנות פחות מפונפנת מצאתי משהו קרוב מאוד שעלה 15 ש"ח לבד ברוחב 150. עוד שלושת רבעי שעה בנבירה בערמות כפתורים וגם קניתי איזה פס תחרה שחשבתי שיהפוך את השמלה לקצת יותר חגיגית ואסור לשכוח ריץ' רץ'. בפס תחרה לא השתמשתי בסוף, משהו לא כל כך הסתדר לי איתו אבל הכפתורים מאוד מוצלחים.

הבעיות העיקריות בתפירה היו באלמנט בחלק העליון הקידמי. זו פעם ראשונה שנדרשתי לעשות תפר עילי (אני לא בטוחה שכך קוראים לזה, הכוונה לתפר שרואים) ועל כן לא השתמשתי אפילו בפדל של המכונה אלא לאט לאט הפעלתי את המכונה ידנית (סיוט, נתפסה לי הכתף). דבר נוסף שהשתמשתי בו פעם ראשונה היה פליזלין וכנראה שלא הקפדתי לשים אותו כמו שצריך ואולי הייתי צריכה להשתמש בבטיסט כי בגיהוץ הבד קיבל קמטים קטנים מהדבק. באוברול שתפרתי לא מזמן השתמשתי בבטיסט ויצא מדהים, נראה מקצועי מאוד.

אחד מהנושאים שלמדתי באינטרנט (בעיקר כי בהוראות הגזרה זה לא מופיע) הוא הרוכסן הנסתר. כבר בשמלה הראשונה ניסיתי להשיג רגל מיוחדת למכונה לתפירת רוכסן נסתר. אז גיליתי ששתי המכונות שברשותי הן ישנות מכדי למצוא להן רגל שכזו. תפקיד הרגל היא להצמיד את התפר לשיניים של הרוכסן, השתמשתי ברגל שיש לה רק צד אחד וניסיתי לקרב את המחט כמה שאפשר. בשמלה הזו הרוכסן לא יצא מדוייק אבל כבר בתפירה הבאה הצלחתי בעבודה ידנית עם המכונה להגיע לתוצאה שאני ממש גאה בה.

בשמלה הזו למדתי על עולם הכפתורים. שוב צפיתי בהמון סרטוני הדרכה, שוב נוכחתי לדעת שזו עוד מגרעה של מכונת התפירה שלי ולבסוף תפרתי את החור של הכפתור ידנית. יצא מכוער מאוד. מזל שהכפתור מסתיר... כמובן שהסתבכתי עם המכפלת כרגיל אבל אני בטוחה שבסוף אני אדע לעשות מכפלות יפיפיות.

לא יכולתי להתאפק ולהוסיף פרט קטן נוסף..

בפוסט הבא, הקדמה לאוברול חדש והזמנה גדולה של גזרות מארצות הברית של אמריקה.