יום שישי, 1 ביולי 2011

הצמר מדודה לאה

חיפושים של שמלת ג'אמפר בשבילי הביאו אותי לגלות עולם שלם של מסחר בגזרות וינטג'. אפשר למצוא אותן באיביי או בבלוגים אמריקאיים ויש גם כמה כאלו שהצליחו להתקדם והקים אתר של ממש עם צ'ק אאוט, מידע על משלוח ואפשרות חיפוש. הרעיון הבסיסי הוא שאתרים כאלו מחפשים וקונים גזרות וינטג' (כנראה מעליות גג של סבתות אמריקאיות), מצלמים ומעלים לאתר למכירה. מדובר בוינטג' אמיתי – דפים שהודפסו בשנות השישים והחמישים וחלק אפילו לפני כן.


האתרים האלו גרמו לי לתחושת של "one of a kind", "אי אפשר לייצר עוד כזה", "לגעת בהיסטוריה". רציתי לקנות את הכל. לרגע נסחפתי באהבה שלי לעבר: מארכיאולוגיה ועד עיצוב רטרו, אבל העקצוץ בקצה האצבעות לתפור החזיר אותי להתמקד ולהאט את הקצב.
סקר קטן, קריאת תגובות ועוד סיבוב באתרים גרמו לי להתביית על האתר momspatterns. היא קיבלה תגובות טובות ופידבקים חיוביים והעברתי באתר שלה שעות רבות. שלא כמו לקנות מוצר חדש מהקופסא הייתי נתונה לשתי מגבלות – מידה (לרוב הגזרות הישנות לא מגיעות במולטי סייז) והמלאי שיש לה כרגע.
באתר הזה מצאתי את הג'אמפר שלי ולמרות שראיתי שדמי המשלוח יקרים להזמנות קטנות עמדתי בפיתוי לקנות הרבה גזרות שבשביל לשמור על הכלל שלי: בכל פעם שאני מזמינה משהו מאתר חדש אני מזמינה בסכום נמוך – אם האתר הוא הונאה אז לפחות לא הפסדתי הרבה. עם זאת, החלטתי להוסיף עוד איזה שמלה. מאוד רציתי שמלה שחלקה העליון הוא חולצת כפתורים (בעקבות פרק במד מן שבטי דרייפר לבשה כזו..).



אחרי שבועיים הגיעו הגזרות שלי. אבל לפני שהם הגיעו נקרתה בדרכי מכונת תפירה נוספת ובד צמר מושלם לשמלה.
השמועה שהתחלתי לתפור התפשטה מהר (אולי בגלל שלא הפסקתי לדבר על זה) ובמפגש משפחתי דודה לאה הציעה לי את מכונת התפירה שלה. דודה לאה נולדה וגדלה בגרמניה והרבה מהחפצים שלה הם דברים שהביאה מביקוריה הרבים בארץ מולדתה. בגיל תשעים פלוס היא הייתה מוכנה להפרד ממכונת התפירה הגרמנית שלה. הגענו לבקר אותה בבית האבות וכמובן שנהננו מסיפורים מופלאים על חייה המדהימים (עוד קצת ניחוח של וינטג'). המכונה נראית כחדשה למרות שהיא בת עשרים שנה לפחות, מגיעה יחד עם ההוראות המקוריות (יקים..) בגרמנית. היא הוציאה מהארון גם צמר שהביאה מגרמניה ואני הופתעתי לגלות כמה הוא דומה לצמר שיש בציור על העטיפה של הגזרה.



למכונה החדשה יש כמה אופציות שמשלימות את מכונת התפירה העתיקה שלי. למחט יש ימין ושמאל, מה שמאפשר עוד סוגי תפרים ויש לה אפשרות לשים מחט כפולה. אני עדיין משתמשת במכונה של סבא שלי כי היא יותר נוחה אבל המכונה של דודה לאה משלימה אופציות נוספות.


הגזרות והצמר חוברו ביחד לג'אמפר חורפי ששימש אותי רבות. עם זאת סבלתי מאוד בהעתקת הסימונים של הגזרה לבד כי הגיר פשוט סרב להשאר על הצמר. היה מאוד קשה לדייק והשמלה יצאה קצת גדולה עלי. המפתח בצוואר היה קצת רחב מדי ועל כן הפכתי אותו לכיווצים. הרבה אנשים  (בעלי ושוש) חשבו שזה קצת מוזר. אני אוהבת את זה אבל אני חוששת שאולי הם צודקים (אשמח לתגובות על כך..). בכל מקרה, בחרתי שלא לתקן את זה כי הצמר מתפורר מאוד מהר ואני חוששת שאם אתחיל לפרום – לא יישאר כלום מהשמלה. הגזרה מאוד בסיסית וקלה ועל כן אכין פשוט שמלה חדשה לקראת החורף הבא.







את השמלה השנייה תפרתי רק לקראת פסח (שמלת ליל הסדר שלי) ותזכה לפוסט משלה בהמשך. בנתיים הייתי עסוקה בפורים. סוף סוף אחיותי הצליחו למצוא הצדקה לעיסוק החדש והמוזר שלי ואחייני קיבלו תחפושות מבית היוצר של הדודה... על כך – בפוסט הבא.




ולסיום - טיפ קטן: לפני שאתן רוכשות גזרות באיזשהו אתר באינטרנט תעשו חיפוש: שם האתר + coupon code. למשל: momspatterns coupon code. הרבה פעמים תמצאו קוד קופון שאפשר להזין בצ'ק אאוט ולחסוך אפילו 20% מהעלות.

2 תגובות:

  1. יופי של שמלה. הכיווצים דווקא נראים בסדר אבל מפריע לי שזה צמוד לצוואר, נראה כאילו חונק אותך. אם מפתח הצוואר היה יותר גדול ואז היו את הכיווצים זה היה נראה יותר נוח..

    מצפה לשמלת החג

    השבמחק
  2. זה אכן קצת צפוץ שם. חשבתי שזה יהיה רטרו מגניב אבל זה לא מחמיא. אני מאוד רוצה לנסות לעשות את השמלה הימנית (בתמונה של הגזרה) בכותנה ורודה..

    השבמחק